תת מודע

איך הוא מצליח ואני לא!

האם מנהלים שמרגישים "לא מצליחים" מחזיקים בפרדיגמות שליליות  כלפי "מנהלים מצליחים"?

האם יש אדם אחד, רק אחד, שלא חשב לעצמו לפחות פעם אחת בליבו, בשלב כלשהו בחייו "למה הוא מצליח ואני לא?" הביאו לי אותו!

אקסיומה- כל אדם שהגיע לתפקיד ניהולי יכול בקלות להמשיך להתקדם והוא כבר סיפור הצלחה!

לכמה קורסים בניהול הלכת? כמה סדנאות להתפתחות אישית עברת? כמה כנסים, מדיטציות, ריטריטים, סמינרים והשתלמויות, אשרם, מידברן, ועוד חוויות שחלקנו אהבנו וחלקנו הגדול יותר חשב לעצמו "זה הכל שטויות!". כמה כסף השקעת בקידום מקצועי כששום דבר לא באמת קידם אותך לחלום הגדול שלך? כמה פעמים ישבת מול הים וחלמת על רגע הניצחון? ואז מגיע הרגע של התסכול והייאוש, הרגע שאנחנו פשוט לא מבינים איך מכאן מגשימים חלום, איפה הייתי ומה עשיתי לא נכון? הרי בכל המקומות שהיית בהם אמרו שעליך להתאמץ, לעבוד קשה כדי להצליח, לא לוותר, להילחם, להתאבד על החלום שלך, כמה סרטוני מוטיבציה ישבת לראות אל תוך הלילה…. והתעייפת. הרוב מרימים ידיים, אם מעייפות וייאוש, אם מחוסר תקציב להמשיך בתהליך, אם מחוסר תמיכה מהמשפחה ואם מאמונה שכבר שום דבר לא יביא אותך להצלחה.

האם חוסר הצלחה בהכרח קשור ב"היעדר כלים להצלחה" כמו אומץ, עבודה קשה, יחסי ציבור, התחנפות לבוס, מרפקים חזקים, הזנחת המשפחה (הבנת את הרעיון…) ועוד אמונות דומות לאלה? מה בעצם צריך כדי לצאת מ"אזור הנוחות", מושג בעייתי בפני עצמו, ואיך נדע מהי העבודה שמתאימה לנו?

הסיבה לחוסר ההצלחה בעקבותיה מגיעים גם תירוצים ואמונות שגויות אינה היעדר כלים להצלחה, אלא בראש ובראשונה היעדר חיבור למקור (Source), לאני הפנימי שלך, אותו שיח פנימי המסייע להבין מהם החסמים האישיים, מהן התפיסות שעוצרות את ההתפתחות האישית שלך. אותן תפיסות הוטמעו בתודעה שלך מהיום שנולדת עד גיל 6 לערך ויש מחקרים המעידים כי אף בהיותך עובר בבטן אמך. כדי להשתחרר מאותן תפיסות לא מספיק לשנן מנטרות 21/60/72 פעמים, יש צורך לעשות עבודה פנימית ולהבין אילו מחסומים צריך להרים כדי שסוף סוף ניתן יהיה לשחרר אותן וללמוד כי הן שייכות לעבר הרחוק ואינן משרתות עוד את הצרכים שלך בגיל הזה ובהווה, ולהטמיע במקומן תפיסות חדשות שרואות את המציאות הנוכחית כרלוונטית יותר, כזו שמעתה תוביל אותך להתפתחות ולהישגים שמאז ומתמיד שאפת להגיע אליהם.

אחד השלבים בניסיון לשינוי הוא קבלה וכניעה למצב שנוצר, "אני לא מצליח פשוט כי אני לא מצליח" ולהמשיך לחיות את החיים באותה שיגרה שניהלת על היום, מה שיוצר מן הרגשה של- רובוטים. תחושה מרוקנת של חוסר הצלחה כי "כנראה ככה זה נועד לקרות אצלי במסע, אולי בעתיד יום אחד אמשיך לנסות עד שאמצא". אז כדי שלא תהיה פה טעות- לא קיים מצב של "אני לא מצליח כי אני פשוט לא מצליח" משום קיום העיקרון של סיבה ותוצאה. אם כל החיים ננסה משהו אחר עד שנצליח- נמות לפני שניסינו 0.00000001% מהתחומים שקיימים בעולם, וודאי גם לך זה נשמע לא הגיוני לחלוטין. כשאני מלווה מנהלים, ההנחה הבסיס ויריית הפתיחה היא שכל אחד נולד עם ייעוד. המסלול אותו עברת כל חייך עד לאותה נקודה שבה מגיעה ההרגשה של הצורך הגדול בשינוי- זהו המסלול המדויק שהכשיר אותך לשינוי המיוחל ובאמצעותו רכשת את כל הכלים הנדרשים להצליח ב'תפקיד חייך' כי תמיד, אבל תמיד, החלום קשור למה שעשית במהלך החיים, אחרת לא הייתה חשיפה דווקא לדבר הזה. הגיוני, נכון?

ומה נכון עבורך? איך אפשר לדעת שבחרת בדרך הנכונה? התחושות שלך הן מדד למחשבות שלך, המקור (Source) שלך יודע מה הכי טוב עבורך. הכלים הטובים ביותר הם טכניקות הקשבה למקור, למידה של חיבור וסנכרון למקור, הבנה שהוא "מנוע החיפוש" הטוב ביותר בעולם, המהיר והמהימן ביותר בזמן אמת. הכל צריך להיות פשוט! כי לוגית, זה באמת פשוט. וזו הבטחה!

התחלה חדשה- אחרת ושונה

ביום ההולדת הקרוב אתחיל חיים חדשים. בראש השנה אמצא עבודה חדשה. בפסח נעבור דירה. ביום ראשון נתחיל דיאטה. מי מאיתנו לא הצהיר את משפטי המחץ האלה לפחות כל חג וכל יום הולדת?
לקראת ראש השנה כולנו להוטים להבטיח לעצמנו הבטחות מבלי לשים לב שהן נועלות את התפיסה שלנו למספר מועדים משמעותיים במהלך השנה בהם נכון יהיה לערוך שינוי כלשהו בחיינו. באמצעות תפיסה זו אימצנו לעצמנו נקודות ציון הפזורות לאורך ציר הזמן של כל שנה והפנמנו שבאותן נקודות זמן ורק בהן יהיה הכי טוב, הכי מוצלח והכי נכון להחיל את השינוי אותו אנו מבקשים לעצמנו. אל לנו להאשים את עצמנו מאחר ותפיסות אלה רווחות בקרבנו משחר האנושות, עוד בתקופות שנערכו טקסים לציון אירועים שונים וגם משונים לפי זמן הירח והכוכבים. מדור לדור השתכללו האמונות והנה היום אתם עצמכם עדים ונוכחים בפיסת היסטוריה שתיכתב בספרי הדורות הבאים בעוד עשרות ומאות שנים.

עצרו רגע לחשוב עם עצמכם: אם אני רוצה כל כך דבר מה וכולי תקווה שיצליח והשתוקקות לחוות אותו בהקדם, מדוע עלי לחכות עד החג הבא, יום ההולדת הבא או כל יום מפורסם הבא? אם אני רוצה להרגיש את ההנאה מהדבר, האין זה הגיוני להחיל אותו- ממש היום או לכל המאוחר- מחר?!

האם ידעתם שבכל יום חדש אנו מתעוררים כאשר המוח המודע "מאופס" ומתחיל את כל "סט המחשבות" מחדש? בכל בוקר עם היקיצה אנו יכולים לבחור את "סט המחשבות" שילווה אותנו במהלך היום. אם סט המחשבות כולל בתוכו אתגרים ובעיות אנו יכולים לבחור גישה שונה להתבונן עליו, לראות את הצדדים החיוביים של האירועים ולחשוב כיצד אנו מתמודדים איתם בצורה הטובה ביותר שנוכל. "מאופס את אומרת??"

בעבר האמינו שבמהלך זמן השינה המוח אינו פעיל ומצוי בתרדמת.  ככל שהשתכללה טכנולוגית בדיקות ההדמיה ובדיקת פעילות גלי המוח גילו מחקרים כי בזמן  שינה מתקיימת פעילות רבה באזורים רבים במוח, כאלה שלא פעילים בזמן ערות וגם כאלה שכן. בין האזורים הפעילים במוח בזמן השינה נמצאים החלקים האחראים על עיבוד זיכרונות והתמצאות במרחב, אזורים שאחראים על ניתוח והבנה של מידע ויזואלי שהתקבל באמצעות חוש הראייה, והאמיגדלה שאחראית על וויסות רגשות. אם פעם חשבו שבזמן השינה המוח רדום לחלוטין, הרי שהיום יודעים שבזמן השינה מתקיימות במוח "פעולות תחזוקה" , הפרשות של הורמונים חיוניים, תיקון נזקים פיזיים ורגשיים, בנית וחידוש רקמות ושימור האנרגיה בגוף.

בזמן השינה המוח המודע נכנס למצב רדום, כל הפעולות הרצוניות שבמהלך היום יש לנו שליטה עליהן שוקעות למצב הדממה והחלק הלא רצוני של המוח, הוא התת מודע, מתעורר לעשות את העבודה האמיתית והמשמעותית בה הוא מנתח את כל אירועי היום, מכניס כל חוויה שעברנו למגירה הנכונה, לקטגוריה המתאימה, מחליט איזה מידע רלוונטי ונשאר בזיכרון ואיזה מידע מיותר ועדיף למחוק אותו לטובת זיכרונות משמעותיים, מנתח ומעכל את כל מהלך היום, מסנן ומנפה, מסדר ומארגן. חשוב שנדע כי המידע שהתקבל אצלנו בהכרה באמצעות החושים מתורגם בתודעה שלנו בסיוען של תפיסות ואמונות שהושרשו בנו מהורינו, מהורי הורינו ומדורי דורות אחורנית. במקרים רבים האמונות הללו מתנגשות עם ההיגיון ועם האני הפנימי שבנו ויוצרות דיסוננס, חוסר התאמה למי שאנחנו במקור, לישות בה הגחנו לעולם ברגע הלידה הניטראלי.

הבשורה המשמחת היא שכל לילה מתקיים במוחנו תהליך Reset. אם ניכנס למצב של מודעות גבוהה ברגע הראשון של היקיצה נבחין שהמוח שלנו ריק ממחשבות, נקי מכל מה שהעולם הפיזי הסובב אותנו עומד לגלות לנו ביום החדש הזה, זה הוא הרגע המשמעותי ביותר ביום בו יש לנו שליטה על אילו מחשבות חדשות נכניס לפעילות המחשבתית שלנו. זהו הרגע הטוב ביותר ליצור לעצמנו מומנטום של מחשבה טובה וממוקדת מטרה ולאחוז בה מספר דקות ברצף עד להטמעתה, עד שנרגיש שהתחושה הטובה שהיא מקנה לנו מלווה אותנו לאורך היום.

בברכת התחלה חדשה וטובה בכל בוקר במהלך השנה.

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Linkedin

השם שלך (חובה)

האימייל שלך: (חובה)

נושא

ההודעה שלך