מוסר

עלילות צה"ל בארץ המובטחת

לשתות לחיים-עלילות צהל בארץ המובטחת

עלילות צה"ל בארץ המובטחת

(7/2014)

חדשות לבקרים אנו עדים לפרשות שחיתות ששמו של צה"ל נקשר בהן. כשהיינו ילדים וראינו חיילים ברחוב היינו מביטים בהם בהערצה. ההילה שעטפה את צה"ל הייתה זוהרת, מרשימה,  מגובה בסיפורי גבורה וניקיון כפיים של המערכת. יקומו אלה שיגידו שאני נאיבית או תמימה, שמאז ומתמיד היו שחיתויות וקשרים עם צמרת השלטון ותרומות לא כשרות ועוד ועוד כאלה מהמורות מטלטלות. אז מה, גם הפצ"ר תא"ל אביחי מנדלבליט(2004-2011) אמר בזמנו שאין שחיתות בצה"ל. אך אותי מטריד סדר הגודל ההולך ומתעצם של התופעה ותפיסתה.

פרשיות שחיתות בצה"ל מוזכרות עוד מימי שנותיה הראשונות של המדינה כאשר  תא"ל אורי בן ארי שהיה מפקד גייסות השריון (1956), התפטר בשל העלמת עין מגניבת שק סוכר של אחד מפקודיו. שק אחד של סוכר! ומולה פרשית השחיתות הגדולה בתולדות צה"ל כאשר (טוראי) רמי דותן, ראש להק ציוד בחיל האוויר הורשע בקבלת שוחד מחברות אמריקניות, פרשה שסבורים שהתגלגלו בה 40 מיליון דולר מתוכם 12 מיליון לכיסו של רמי דותן. בין לבין ניתן למצוא שמות רבים של קצינים בכירים בחשד למעילה או קבלת שוחד בסכומים של עשרות ומאות אלפי שקלים, בכסף נזיל או בנכסים, בקבלת שירותים שלא כדין ועוד כאלו וכאלו צורות של שלמונים.

פרשת בת המצווה בבסיס צה"ל בשבוע החולף מעלה שאלה נוקבת: "עד כמה צה"ל מעורב בהון-שלטון והתעצמות סדרי הגודל של התופעה".  אין לי כוונה לסקור את כל פרשיות השחיתות, השוחד ורדיפת הבצע שאירעו בצה"ל ונחשפו אלא להפנות את תשומת הלב לקלות שבה מכניסים קצינים בכירים את ראשם לתסבוכת שעלולה לפגוע ולהכתים את שמם למשך חייהם וכן לתרבות השחיתות הכמעט מובנת מאליה בגופים שאמורים להיות נקיים ומנוטרלים מהשפעות הפוגעות בתפקודם.

בספרו של ד"ר יובל נוח הררי, "קיצור תולדות האנושות", מוטבע המושג"הסדר המדומיין". מערכת של כללי התנהגות המשותפים למספרים גדולים של בני אדם ומבוססים על אמונה במיתוסים משותפים. אני חוזרת- "אמונה במיתוסים משותפים". יש לשים לב להבחנה כי המיקוד הוא שמערכת כללי ההתנהגות לא מבוססת על אינסטינקטים חברתיים, לא על היכרות משותפת, אלא על האמונה הכוללת במיתוסים משותפים. זה מוביל אותי לתפיסה שכנראה רווחת בחוגים מסוימים המקבלת את דפוס השחיתות כדבר מובן מאליו, כמשהו מקובל שאין בו פסול, שאין צורך להרהר בתקינותו ואין מה להתלבט בדבר מצפון ומוסר והס מלהזכיר את המילה "אתיקה" במחוזות חוגים אלו. האמונה הכוללת שכל זה- בסדר.

אם עד היום נחשפו פרשיות שחיתות המציגות קבלת שוחד על צורותיו השונות, עשיה לביתם של קצינים בכירים וקידום אישי שלא כדין, הרי היום אנו עדים לתופעה חדשה (לפחות מאלה שנחשפו בתקשורת) והיא שימוש בשירותי חיילי צה"ל לטובת גחמותיהם של איילי הון. מעבר לגועל שעולה בי בנוגע לשימוש בחיילים כמו היו צעצועי ראווה, אני תוהה כמה מן המבקרים באותה מסיבה לעולם לא היו מורשים להיכנס לבסיס צבאי לו היו עורכים נוהל אישורי כניסה כמקובל וקלות הדעת בה פעלו הנוגעים בדבר בהתעלמותם מהסיכון הביטחוני של "כל דכפין ייתי ויחגוג".

האם צה"ל יאבד את אופיו  המוכר כ"צבא העם" בעל התפקיד החברתי והמוסרי ויהפוך לנותן שירות לכל המרבה במחיר? האם מי שלא טועם מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ של צמרת הפיקוד המעורבבת עם בעלי הממון ימשיך לרצות להגן על מולדתו האהובה כאשר לנגד עיניו מתנהלים חיי הוללות ומשתים של גנרלים?  התנהגות זאת יוצרת חיץ עמוק בין הדרגים הבכירים לחיילים בדרג הביניים והזוטרים, פוגעת באמון הבסיסי בין הצבא הפועל בשטח לבין הדרגים הבכירים המנהלים את המלחמה בחדר ממוזג מול מסכים, קפה ומטעמים. האם כך נוכל להגן על העם והמדינה בעתות מלחמה?

אז.. "יש חגיגה……, אומרים שצה"ל זה עושר".

 

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Linkedin

השם שלך (חובה)

האימייל שלך: (חובה)

נושא

ההודעה שלך