איך הוא מצליח ואני לא!

האם מנהלים שמרגישים "לא מצליחים" מחזיקים בפרדיגמות שליליות  כלפי "מנהלים מצליחים"?

האם יש אדם אחד, רק אחד, שלא חשב לעצמו לפחות פעם אחת בליבו, בשלב כלשהו בחייו "למה הוא מצליח ואני לא?" הביאו לי אותו!

אקסיומה- כל אדם שהגיע לתפקיד ניהולי יכול בקלות להמשיך להתקדם והוא כבר סיפור הצלחה!

לכמה קורסים בניהול הלכת? כמה סדנאות להתפתחות אישית עברת? כמה כנסים, מדיטציות, ריטריטים, סמינרים והשתלמויות, אשרם, מידברן, ועוד חוויות שחלקנו אהבנו וחלקנו הגדול יותר חשב לעצמו "זה הכל שטויות!". כמה כסף השקעת בקידום מקצועי כששום דבר לא באמת קידם אותך לחלום הגדול שלך? כמה פעמים ישבת מול הים וחלמת על רגע הניצחון? ואז מגיע הרגע של התסכול והייאוש, הרגע שאנחנו פשוט לא מבינים איך מכאן מגשימים חלום, איפה הייתי ומה עשיתי לא נכון? הרי בכל המקומות שהיית בהם אמרו שעליך להתאמץ, לעבוד קשה כדי להצליח, לא לוותר, להילחם, להתאבד על החלום שלך, כמה סרטוני מוטיבציה ישבת לראות אל תוך הלילה…. והתעייפת. הרוב מרימים ידיים, אם מעייפות וייאוש, אם מחוסר תקציב להמשיך בתהליך, אם מחוסר תמיכה מהמשפחה ואם מאמונה שכבר שום דבר לא יביא אותך להצלחה.

האם חוסר הצלחה בהכרח קשור ב"היעדר כלים להצלחה" כמו אומץ, עבודה קשה, יחסי ציבור, התחנפות לבוס, מרפקים חזקים, הזנחת המשפחה (הבנת את הרעיון…) ועוד אמונות דומות לאלה? מה בעצם צריך כדי לצאת מ"אזור הנוחות", מושג בעייתי בפני עצמו, ואיך נדע מהי העבודה שמתאימה לנו?

הסיבה לחוסר ההצלחה בעקבותיה מגיעים גם תירוצים ואמונות שגויות אינה היעדר כלים להצלחה, אלא בראש ובראשונה היעדר חיבור למקור (Source), לאני הפנימי שלך, אותו שיח פנימי המסייע להבין מהם החסמים האישיים, מהן התפיסות שעוצרות את ההתפתחות האישית שלך. אותן תפיסות הוטמעו בתודעה שלך מהיום שנולדת עד גיל 6 לערך ויש מחקרים המעידים כי אף בהיותך עובר בבטן אמך. כדי להשתחרר מאותן תפיסות לא מספיק לשנן מנטרות 21/60/72 פעמים, יש צורך לעשות עבודה פנימית ולהבין אילו מחסומים צריך להרים כדי שסוף סוף ניתן יהיה לשחרר אותן וללמוד כי הן שייכות לעבר הרחוק ואינן משרתות עוד את הצרכים שלך בגיל הזה ובהווה, ולהטמיע במקומן תפיסות חדשות שרואות את המציאות הנוכחית כרלוונטית יותר, כזו שמעתה תוביל אותך להתפתחות ולהישגים שמאז ומתמיד שאפת להגיע אליהם.

אחד השלבים בניסיון לשינוי הוא קבלה וכניעה למצב שנוצר, "אני לא מצליח פשוט כי אני לא מצליח" ולהמשיך לחיות את החיים באותה שיגרה שניהלת על היום, מה שיוצר מן הרגשה של- רובוטים. תחושה מרוקנת של חוסר הצלחה כי "כנראה ככה זה נועד לקרות אצלי במסע, אולי בעתיד יום אחד אמשיך לנסות עד שאמצא". אז כדי שלא תהיה פה טעות- לא קיים מצב של "אני לא מצליח כי אני פשוט לא מצליח" משום קיום העיקרון של סיבה ותוצאה. אם כל החיים ננסה משהו אחר עד שנצליח- נמות לפני שניסינו 0.00000001% מהתחומים שקיימים בעולם, וודאי גם לך זה נשמע לא הגיוני לחלוטין. כשאני מלווה מנהלים, ההנחה הבסיס ויריית הפתיחה היא שכל אחד נולד עם ייעוד. המסלול אותו עברת כל חייך עד לאותה נקודה שבה מגיעה ההרגשה של הצורך הגדול בשינוי- זהו המסלול המדויק שהכשיר אותך לשינוי המיוחל ובאמצעותו רכשת את כל הכלים הנדרשים להצליח ב'תפקיד חייך' כי תמיד, אבל תמיד, החלום קשור למה שעשית במהלך החיים, אחרת לא הייתה חשיפה דווקא לדבר הזה. הגיוני, נכון?

ומה נכון עבורך? איך אפשר לדעת שבחרת בדרך הנכונה? התחושות שלך הן מדד למחשבות שלך, המקור (Source) שלך יודע מה הכי טוב עבורך. הכלים הטובים ביותר הם טכניקות הקשבה למקור, למידה של חיבור וסנכרון למקור, הבנה שהוא "מנוע החיפוש" הטוב ביותר בעולם, המהיר והמהימן ביותר בזמן אמת. הכל צריך להיות פשוט! כי לוגית, זה באמת פשוט. וזו הבטחה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Linkedin

השם שלך (חובה)

האימייל שלך: (חובה)

נושא

ההודעה שלך